"איראן זה לא כאן ואף אחד לא רוצה לכפות עליכם שום דבר." במשפט הזה פותח ישראל זעירא סרטון חדש שפרסם ברשת X, ובו הוא מתייחס לוויכוח על רוב ומיעוט במרחב הציבורי, ולשאלה מי בדיוק נכנס למי לצלחת:
מי נכנס למי לצלחת?
לדבריו, "אף אחד לא מנסה לשנות אף אחד בכוח" ו"אף אחד לא נכנס לכם לצלחת". לטענה שבכל זאת יש מי שמרגישים כך, כי בסופו של דבר מדובר במרחב הציבורי, זעירא משיב בשאלה: "מה היה במרחב הציבורי?"
רוב ומיעוט במרחב הציבורי: המבט מהצד של המיעוט
זעירא מתאר מציאות שבה הוא היה עד היום מיעוט קטן, שנאלץ במרחב הציבורי "להגיד אמן לרוב הגדול". הוא לא מערער על כך. "ככה זה נכון, שזה דמוקרטיה", הוא אומר.
התשובה שקיבל, לדבריו, הייתה "אתה מיעוט קטן, אל תסתכל" ו"תסתגל, זה הרחוב בתל אביב". והוא קיבל את הכלל הזה. השאלה שהוא מעלה היא מה קורה כשהמצב מתהפך: אם המיעוט נדרש להסתגל לרחוב כפי שהרוב עיצב אותו, למה לחסום את מי שמבקשים, מרצונם, להתקרב ליהדות? מבחינתו, אותו היגיון דמוקרטי צריך לחול גם עליהם.
"אני באתי לתל אביב, לא באתי לשנות אתכם. לא באתי להשתלט עליכם", הוא אומר, ומסביר שכל מה שהוא מבקש הוא לתת מענה למאות אלפים שרוצים להתקרב, ושלא יחסמו אותם. זו אותה תופעה שעליה דיבר בראיון לגדי טאוב, כשאמר שיש התקרבות ליהדות ומישהו מפחד מזה, ובערוץ 7, כשתיאר ציבור חילוני ענק שהולך ומתקרב למסורת.